ביקור סטודיו - יערה

 

 

אני מוקפת בנשים יוצרות, עצמאיות, חזקות.
את יערה פגשתי לפני כ 4 שנים כאשר השתתפנו יחד ביריד בשבוע העיצוב בחולון. העסק שלי היה עדיין ממש בחיתוליו התבוננתי בהערכה על יערה,
לא היה קשה להתאהב מיד בכלים הנקיים, בקוום הפשוטים ובצניעות.
לכבוד היום הנפלא הזה, שיחה קלילה ומעוררת השראה עם המעצבת יערה ניר כחלון. על העסק, הפריצה הגדולה והמגורים בצפון הנגב.
הפתעה משמחת – בקרוב מאוד קולקציית הכלים היפה תגיע אלינו לסטודיו.
מוזמנות, יום האישה שמח.

 

 

זה התחיל עם כוונות קטנות. קטנות אבל עם תנאי ברור שזה יהיה הכי נכון ומחודד שאפשר.
ובאמת קצת אחרי סיום הלימודים בבצלאל ועם מחסנית מלאה בהשראה שחזרתי מלימודים בניו יורק השתעשעתי לי עם טכניקה שפיתחתי ושעניינה אותי במיוחד.
ראיתי שהתוצאה מרתקת אותי. היא היתה כל כך אחרת עד שחשבתי שבסוף רק אני אוהב אותה כי היא לא דומה לשום דבר אחר שהיה בסביבה באותו הזמן.
בניתי לי קולקציה קטנה עם הפריטים שהכי רציתי הביתה והרמתי טלפונים לכמה חנויות לקבוע פגישות.
כבר בהתחלה פניתי למקומות שאני מאוד מעריכה,זה לא שכיוונתי גבוה פשוט לא ראיתי איך הם משתלבים במקומות עם אופי אחר.
ההזמנות לא איחרו להגיע ובשלב מוקדם מאוד הכלים ישבו על מדפים של הביטאט, מוזיאון תל אביב לאמנות, קום איל פו, חנותא, מקום. אך במינונים מאוד קטנים יחסית.
יחד עם ההתחלה המשמחת הזאת הגיע גם הריון ראשון ולידה של בני הבכור. כשנולד שמתי הכל בצד לתקופה לא קצרה. הרגשתי שיש לי די זמן וכשאתפנה אחזור לעבודה. וככה הגיע גם ילד שני ואחריו זוג תאומות כאשר בין לבין התקדמתי בעבודה אך בצעדים קטנים ומדודים. הרגשתי שאם אני בעסק הזה אז אני חייבת כמעט את כולי וכולי לא היה מסוגל להיות במקום אחר חוץ מאשר הילדים והבית.
כשהקטנות היו בנות שנה עשינו מעבר חד למושב בצפון הנגב. גיא בעלי חלם על חקלאות שם ואני ניסיתי לזרום.
הוא שיפץ לי שם סטודיו לתפארת בתקווה שאחזור לעבוד ובאמת כך היה. התחלנו דף חדש וזה היה מאוד בוסרי ומרגש. לא סתם משם התחיל העסק לצמוח ולהתפתח למקומות שלא חלמתי.

בפעם הראשונה מזה חמש שנים כל הילדים היו במסגרות ולי היה את הזמן והשקט לרוץ למקום שאליו חיכיתי לרוץ. אז רצתי.. הרחבתי את הקולקציה הראשונית לשלל של דגמים וחזרתי לחנויות שאיתן עבדתי במקביל פניתי לעוד ועוד חנויות שבכל פעם מחדש הפתיעו אותי והזמינו בלי להסס.
נכנסתי לשגרה של ייצור ואספקה, צילומים, אתר, מיתוג ואפילו עזרה בסטודיו. דאגתי לחדש עם דגמים חדשים ולהקשיב לסביבה בנוגע לצורך ופונקציה.
כשנתיים לאחר מכן נסעתי עם גיסתי לניו יורק לביקור אביבי, הכנסתי לתיק כמה דוגמאות וקטלוג.
בלי לחשוב יותר מדי קמתי שם בוקר אחד ומצאתי את עצמי בחנות הכי מרהיבה בניו יורק . ABC HOME היתה אחת מבין אוסף המקומות האהובים עליי במנהטן. כזו שנכנסים עם צנצנת סוגרים ושומרים את האוויר כדי לקחת הביתה. כזו שמשוטטים בה שעות כי היא בתמימות מהולה בחוצפה תפסתי מוכר במחלקת כלים ,הנחתי לו את הדוגמאות והקטלוג ביד וביקשתי שיעביר בבקשה לקניינית של המחלקה. למחרת התקשרו שאגיע לפגישה. שש שנים עברו מאז ואפשר להגיד שזו ללא ספק היתה נקודת מפנה משמעותית. בן לילה מסטודיו שמייצר עשרות כלים להזמנה הפכתי לסטודיו שמייצר אלף מאתיים כלים להזמנה ועם דד ליין קשוח שרק אמריקאים יודעים לתת.
ל ABC אני שולחת כלים כבר שש שנים ברציפות ללא הפסקה.יש לנו קשר מדהים ואני אסירת תודה על ההזדמנות הזאת שלא ברורה מאליו ושמחה שלא ויתרתי למרות שהשומר בכניסה צחק עליי שאמרתי לו למה באתי.
העבודה עם ABC פתחה הזדמנויות נוספות וגם פתחה את התיאבון.בהמשך יצרתי קשרים והתחלתי לשלוח לעסקים נוספים ובניהם רשת ANTHROPOLOGIE.

להיות אישה בעלת עסק ואמא במשרה מלאה ביישוב מרוחק בדרום הארץ זה אתגר לא קטן. בהתחלה הייתי בחיפוש מתמיד אחר הגרסה האידיאלית לחלק את הזמן.
הכרחתי את עצמי לקום בבוקר וללכת לעבודה (מאחורי הבית). למרות הכביסה, למרות הכיור, למרות שארוחת צהריים עוד לא מוכנה. הרגלתי את עצמי להתפנות לדברים האלה אחרי שעות העבודה שקבעתי לעצמי ולג'נגל הכל כשכולם כבר בבית. ריכזתי לעצמי את כל העיסוקים וסידורים בנסיעות למרכז פעם בשבוע ועם הזמן גם למדתי לעצור וליהנות בין לבין מהיום הזה ולא לרוץ כמו מטורפת לאסוף מהגנים.
העבודה מהדרום היא ברכה. יש כאן קצב אחר ,תנאים אידיאלים ליצור ולהתפתח. אין לי ספק שהאווירה שיש לי כאן מזינה אותי במשהו שאין במקומות אחרים. הערך המוסף הוא לראות את הילדות שלי רצות בין הסטודיו של אמא ללול תרנגולות הסמוך ובחזרה ולדעת שהן רואות ,שומעות וסופגות את כל מה שמשתמע מכך בלי שאצטרך לומר מילה.
לינק לאתר: www.studioyaara.co.il