הנשים של קו - חגית בסן

 

אתן באות אליי, לסטודיו, לחנות, לבית שלי.
מודדות ומתלבטות אוהבות וקונות. אני אורזת לכן ואתן יוצאות מחוייכות.
לפעמים אני עוצרת ותוהה לאן הבגד שעיצבתי ממשיך. איך נראה הבית החדש שלו?
אתן מסקרנות אותי. אני רוצה להכיר אתכן עוד, לראות את הבית שלכן.
לשמוע מה יש לכן להגיד, לדבר, לשבת לקפה.
אלה הלקוחות שלי. הן יפות. הן דעתניות. הן מעניינות.

חגית בסן, אמא לשלושה וגם סבתא, גרה עם בעלה בתל אביב.
צילום: רוני כנעני

בית. נולדתי, גדלתי, הולדתי וגידלתי באותה שכונה ותיקה ונפלאה ברמת השרון של פעם. כך שבית עבורי הוא המקום הבטוח בעולם, מקום שמעניק בטחון, מקום לגדול ולגדל. בית הוא המקום שאתה והאהובים שלך נמצאים בו.
לאחר 49 שנות מגורים שבהם נאחזתי במוכר ובידוע ולאחר שהילדים יצאו מהבית, העזנו ופרצנו את הגבולות של עצמנו. עברנו מבית עם גינה לדירה קטנה ברחוב קטן, ירוק ושקט במרכז תל אביב.
הבית הוא האי הקטן והנפלא שלנו, כשנכנסים מתאטרון הרחוב שמתרחש בכל רגע בעיר הנפלאה הזו.
הבנתי שכשנעים וטוב, גם אדניות פורחות במרפסת קטנטנה יעניקו סיפוק וביתיות כמו גינה גדולה. לא חשוב הגודל ולא חשוב הפאר, הכל מתומצת בתחושה שבלב.

מקצוע או מה עושה בחיים. במשך יותר מעשרים שנים, חלקן עם שותפתי חברתי- גילי, מצאתי לאנשים בית לחיים. קוראים לזה מתווכת.
אני תמיד ראיתי את התחום הזה הרבה יותר רחב מתיווך בין אדם למוצר. לדעתי תהליך מכירת בית עבור המוכרים או קניית בית עבור הרוכשים הם תהליכים ריגשיים מאד מורכבים. כמות האמוציות חושפות את הנימים הדקים ביותר אצל האדם. ועייפתי...
כעת אני מחשבת מסלול מחדש, מרשה לעצמי לעצור רגע ולשאול מה הלאה, איך אני מחברת את כל תחומי העניין שלי, את הסקרנות שבי ובעיקר את הלב שלי לדבר חדש שימלא אותי בשמחה.
אני אוהבת אומנות בעיקר עכשוית, לראות מחול, עיצוב על כל תחומיו, פרחים, ים, אוכל מצויין, שקט ואת המשפחה שלי. משתדלת למצוא זמן לכל אלה.

הלבשת הבית. לפני שלוש שנים קנינו דירה בבניין לשימור, נעזרנו באדריכלים ניר רותם ובשמת צפדיה בכדי להפוך את הדירונת כך שתתאים לצרכים שלנו. את ההחלטות העיצוביות של חומרים, מרקמים, צבעים, אביזרים ורהיטים, כלומר כל מה שנקרא טאץ׳ עשינו בהנאה רבה בעצמנו.
למזלי, דני ואני אוהבים ליצור יחד, לתכנן, לבחור, לחפש את הדברים שירגישו לנו מתאימים.
מאד אוהבים מראה נקי, משטחים אחידים, שדברים לא ירצדו לנו בעיניים.שילוב של חומרים חמים וקרים, רצפת עץ וקיר שחשפנו בו את הבטון. מטבח עם משטחי נירוסטה יחד עם פרט בנגרות שאופיני בסגנון הכפרי. ובתוך הרקע הנינוח והשקט כייף להפתיע עם פריט מופרך.
ואכן הבית הוא לחלוטין אנחנו.

בגדים בבית. למען האמת אין לי המון בגדים, אם כי כמות היא עניין יחסי
מחדר ארונות עברנו לארון של 4 דלתות, שהתגלה כמספיק לחלוטין. חלק מהבגדים מקופלים וחלקם תלויים. אני סרבנית גיהוץ ידועה, אין לי מושג איך עושים זאת וגם לא רוצה ללמד.
מייבשת ומקפלת בקפדנות רבה. בגדים שחובה לגהץ נשלחים למכבסה.

עיצוב. נושמת וחיה עיצוב על כל היבטיו, אפילו בהליכה סתמית ברחוב העיניים שלי יתבייתו על פרזול במרפסת, קווים יפים בבניין, אציץ לתוך מכונית חונה שסביבת הנהג שלה מעוצבת וחתיכית, אכנס לחצרות בניינים כי הבחנתי במשהו מעניין. כל אלה ושאר חויות ישתקפו בסופו של דבר בבחירות שאעשה בבית שלי, בעריכת שולחן ואפילו בלבוש.
אני אוהבת לשנות, לפעמים אני מגיעה הביתה ומרגישה שבא לי לשנות, ואז מתחילה להזיז דברים, לאפסן חפצי נוי בארון ולהוציא אחרים. או להרגיש שהכי נכון לצבוע קיר בצבע סגול כהה ועמוק, למהר לטמבוריה לפני שיסגרו ולצבוע מיד (דרך אגב, יצא היסטרי!). לרב זה יתחיל אפילו בגלל פרחים או עציץ או כל קשקוש אחר שקניתי הביתה.

הקשר בין הבגד לבית.
בדיוק כמו בבית מעדיפה קווים נקיים גם בלבוש, גזרות פשוטות ומדויקות, לכן הבגדים של  Kav אהובים עלי. אני בורחת מטרנדים ואופנות, קונה בגדים ולובשת אותם שנים.
אוהבת גם לערבב פריטים מעולמות שונים וליצור את המראה שלי, זרוק ומוקפד ביחד.

עצה טובה לבית. עד לפני שנתיים מפיץ הריח שהשתמשנו בו בבית היה סמי סודי, עכשו הוא חופשי לכולן וכולם- Jo Melon. כל תקופה אני מתחברת לריח אחר, אבל תמיד חוזרת לבזיליקום עם מנדרינה. 

עצה טובה לחיים. להקשיב, תמיד קודם להקשיב. אח״כ להטמיע ואז אפשר לענות מתוך שיקול דעת ובהגיון. כל אי הבנה פרטיים או בין מדינות יפתרו אם נקשיב ונבין את האחר. 

חגית לובשת: שמלת lovebird / חצאית cuckoo / חולצת toucan / שמלת robin / שמלת starling